קטגוריה: כללי

הכי חשוב ב-STI? כריות אוויר לנוסע

לרגל השקת הסובארו אימפרזה STI בגרסת הסדאן (הדור האחרון שווק עד כה בגרסת האצ'בק בלבד), נידבה החברה את נהג הפעלולים והראלי שלה לסדרה של חמש פרסומות. עד לא מזמן זה היה קן בלוק אבל הוא עבר לפורד אז הנהג התורן כעת הוא דייב מירה שאת המוניטין שלו השיג בכלל בפעלולי אופני BMX.

בקיצור, כשמירה על ההגה של מכונית ה-300+ כ"ס, הושיבו לצידו כל מיני חברים שלו כשכל המטרה היא להראות כיצד הם מגיבים כשהוא חולף בדריפט ממושך בקטע כביש ציבורי בין עמודים. הכביש כמובן נסגר לטובת הצילומים. בהחלט מעניין לראות את תגובות החברים, חלק יותר וחלק פחות. מה שחשוב לדעת הוא כי ל-STI בטיחות גבוהה מאוד ובעיקר לנוסע – שימו לב לכריות האוויר שמוכנות להתפוצץ ולהגן עליו בכל רגע.

עוקף מלמעלה

כל מרוץ מכוניות מתחיל בזינוק אבל אי אפשר אף פעם לדעת מי יגיע לקו הסיום. הנה למשל בליגה האירופית של מכוניות סיאט לאון אשר הגיעה בסוף השבוע האחרון למסלול ברנדס האץ' שבבריטניה.

הנהג פרנסיסקו קארווליו רק רצה להתקדם בדירוג, כמו כל נהג. אלא שנסיון העקיפה שלו לא כל כך צלח והוא מצא עצמו נוסע לכל הכיוונים, לרבות למעלה, רק לא בכיוון הרצוי. הלאון של קרוואליו הסתחררה, התהפכה, נחתה על הפגוש הקדמי, האחורי ושוב התעופפה אל מעבר לגדרות הבטיחות. עירנותם של המרשלים השאירה אותם ללא פגע ורק קרוואליו יצא מסוחרר מעט מהמעבר בין מרוץ מכוניות לרכבת הרים.

למזלו, תקני הבטיחות הגבוהים הצילו אותו ואכן טוב שהוא לא עשה לעצמו הנחות לפני הזינוק. מעולם אין לדעת מתי התאונה תבוא וזה נכון כמובן גם לכם ולמכונית הרגילה שלכם. בכל זאת על המסלול יש פחות תאונות והרבה פחות נפגעים מבכביש הציבורי.

דריפט? קטן עליהם

דריפטים הפכו בשנים האחרונות לסוג של ספורט מוטורי פופולארי מאוד בכל העולם. זה התחיל ביפן והמשיך לשאר היבשות. אבל מה עושה מי שאין לו כסף לרכוש מכונית הנעה אחורית וסט צמיגים בכל שבוע? נוהג בשלט רחוק.

לטוס בכוח השמש גם בלילה

פרויקט 'סולאר אימפולס' השוייצרי הוא מעט שאפתני. החברה שם רוצים לטוס בכלי טיס שמקבל את כוחו מכוח השמש. גם בלילה. אז אחרי שהם ביצעו לא מעט ניסויים, בשבוע שעבר הם אכן ביצעו את טיסת הלילה הראשונה שלהם.

טייסי הניסוי המריאו לטיסה בת 24 שעות, שכמובן שעות רבות ממנה ללא כל תאורה חיונית לאספקת כוח חשמלי. התאים הפוטואלקטרים הצליחו לאגור מספיק אנרגיה במצברים כדי שהטיסה לא תיגמר מוקדם מהצפוי. בגובה 8.5 ק"מ מהקרקע זה בכלל לא נעים ליפול. אם נחיתתם ולאחר צהלות השמחה, אמר הטייס קפטן פיקארד (ככה באמת קוראים לו) כי יכל להמשיך עוד כמה שעות אך המטרה הייתה 24 בלבד וכשהשיג זאת ישר נחתו.

עד לפני כמה עשורים נראו טיסות בין יבשתיות וטיסות לילה כמשהו מופרך ודימיוני. כל אחד שהצליח לעשות זאת, קבע שיא וזכה לתשבוחות. אז אם עכשיו זה נראה לכם מופרך מטוסים סולאריים, בוא נמתין עוד כמה שנים.